סיום מדויק

בתקופת השידוכים של אחותי, החלטתי יום אחד, לבקש מכל בני המשפחה ללמוד את מסכת קידושין לזכותה שתזכה למצוא את זיווגה הנכון בקרוב.

הכנתי טבלה וחילקתי את הדפים בין כל האחים, כולם התגייסו ולמדו בבין הזמנים.

לקראת הסיום, עשיתי סבב טלפוני בין כולם, והשלמנו זה לזה את הדפים החסרים, וקבענו לערוך את הסיום בשבת קודש.

אחד האחים שנשאר בישיבה התחייב לסיים את הדף האחרון שנשאר לו במהלך השבת.

לקראת סיום סעודת יום השבת התכוננו להתחיל. קיוינו שהבן בישיבה סיים את חלקו, ובהצצה חטופה לשעון שמרתי בליבי את השעה 12:27. "הוא בוודאי כבר גמר ללמוד את הדף שלו" הכרזתי. הסיום התחיל בשעה 12:28.

במוצאי שבת התקשר אחי ואמר בחשש "אני מתנצל, לא הספקתי ללמוד את זה מוקדם, אבל סיימתי בשעה 12:27, זה בסדר?"

נדהמנו למול ההשגחה הפרטית המדויקת. הקב"ה כיון אותנו בלי שנדע לשעה המדויקת.

והסוף המשמח – ביום ראשון מיד לאחר הסיום הגיעה הצעה מצוינת לאחותי, וזכתה להתארס ולהתחתן ברוך השם עם בחור ירא שמים, יהי רצון שיהא ביתם בית נאמן בישראל.