על הארץ ועל המזון

אבי מורי שליט"א סופר סת"ם זה כארבעים שנה. בילדותי למדני אבי את צורת האותיות, ואחרי חתונתי למדתי סת"ם באופן יותר מקצועי. אך מאז שכתבתי מגילה אחת לפני כעשרים וחמש שנה, לא כתבתי כלל ועסקתי בלימודי בכולל. מאז, כל ערב פסח קופסת כלי המקצוע של הסת"ם, יוצאת ונכנסת חזרה למקומה בארון, ככה כבר שנים.

בתקופת הקורונה והסגרים, כשמצאתי את עצמי עורך צעדות קורונה מהסלון למטבח וחוזר חלילה, ניסיתי לחזור לכתיבת הסת"ם, וגם לימדתי את בני ב"ה בהצלחה. מאז כשנתיים שאני כותב מגילות במשך כשעתיים ביום בין הסדרים, וכהשלמת הכנסה מהצד. אך למעשה נערמו אצלי כמה מגילות ולא הצלחתי כמעט למכור. הוצאות של הקלף, הדיו, הגהה ובדיקת מחשב יש, והכנסות אין.

ברוך ה', השנה כשבועיים לפני פורים הצלחתי למכור ארבע מגילות ובמחירים הגבוהים של תקופת הקורונה, שהכל התייקר בכשלושים אחוז.

כשקצת הרהרתי מפני מה זכיתי השנה בפרנסה יותר מאשתקד, באתי למסקנא הבאה:

בלי קשר לסגולות לפרנסה, התחזקתי בחודשים האחרונים בכוונה בברכת המזון. יותר נכון – התחלתי לכוון יותר בארבעה מילים מתוך כל הברכה השנייה שהיא דאורייתא – 'על הארץ ועל המזון'. ואולי לכן קיבלתי יותר שפע בפרנסה.

על הארץ-על הזכות שהשי"ת נתן לי יותר ממליוני יהודים בעולם לגור בארץ הקודש-לקיים  מצוות ישוב א"י ומצוות התלויות בארץ לאכול מפריה ולשבוע מטובה. אך בעיקר ב'ועל המזון'.

תשאלו מה יש לכוין כ"כ ב'ועל המזון'?

התשובה היא שיש הרבה מאוד מה לכוון שם, וכל אחד ירחיב לפי מוחו וכוחו.